<h1>סמ"ג עשין סימן קפ"ו</h1>
<h2>דף כו:</h2>
עולה ושלמים באים בשותפות כאשר ביארנו למעלה (עשה קפ"ג דף רט"ו ד' בד"ו [הו' במנחות צ"ג ב']), אבל במנחה אין ריבוי ואינה באה בשותפות (מנחות ק"ד ב' וע"ש). מה בין נדר שאמר הרי עלי לנדבה שאמר הרי זו שבנדר אם נאבד או נגנב חייב באחריותו אבל בנדבה פטור כמו ששנינו במסכת קינין (פ"א מ"א). בנדרים ובנדבות אינו צריך להוציא בשפתיו אלא אם גמר בלבו ולא הוציא בשפתיו כלום חייב כיצד גמר בלבו שזו עולה או שיביא עולה הרי זה חייב להביא שנאמר כל נדיב לב יביאה את תרומת ה' בנדיבות הלב יתחייב להביא וכן כל כיוצא בהן מנדרי קדשים ונדבותם (רמב"ם מעשה הקרבנות פי"ד הי"ב) כדאיתא בפ"ג דשבועות (כ"ו ב'), ולענין שבועות אינו כן שנאמר לכל אשר יבטא. שנינו בפרק אחרון דמנחות (ק"י א') נאמר בבהמה ריח ניחוח ונאמר בעוף ריח ניחוח ונאמר במנחה ריח ניחוח ללמדך שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
